הון
תפעול עמותות דומה במידה רבה לתפעול של עסקים וללא מימון סדיר ובהיקפים הפיננסיים הנדרשים, אף עמותה אינה מסוגלת לממש את החזון שלה. ברוב המקרים למנהלי כל עמותה יש רצון לבצע פעילות משמעותית למען הציבור ברובד שבו היא עוסקת. יש כאלה ששמו להם למטרה לעסוק בנושאים רפואיים, אחרים בתמיכה בנושא החינוך, חלוקת מזון וביגוד לנזקקים ותחומים רבים ומגוונים נוספים. לקראת תחילת כל שנה בונה כל עמותה תקציב כדי לדעת מהו הסכום הנדרש כדי לבצע את כל המהלכים המתוכננים. לאחר שיודעים מהו היקף הפעילות, מתחילים נציגי העמותה לבצע גיוס הון כדי לממש את כל המטרות.
גיוס הון אינו עניין של מה בכך והעמותות משקיעות את מלוא מרצן כדי לגייס כספים מגורמים שונים. נציגי העמותה נמצאים בקשר עם אנשים פרטיים שמעוניינים לתרום עבור מטרה כה חשובה באופן חד פעמי, או לחלופין באמצעות הוראת קבע של סכום חודשי קבוע בכל חודש. כאשר יש כמות של תורמים מסוג זה, יש לעמותה הכנסה קבועה ובטוחה בכל חודש של סכום מסוים אשר לאורך השנה גם גדל כיוון שיש אנשים פרטיים נוספים שרואים חשיבות בפעילות העמותה, חלק מהם מתנדבים ומסייעים בביצוע הפעולות הנדרשות ומקצת מהם נרתמים לנושא העברת הכספים בפועל.
גיוס הון מאנשי עסקים
אנשי עסקים רבים מודעים לצורך בסיוע לעמותות השונות ולכן חלק מהם מעבירים כספים באופן חד פעמי במהלך השנה או לחלופין באמצעות הוראת קבע חודשית. עבור כל תרומה מקבלת החברה קבלה אשר מוכיחה כי בוצע תשלום לעמותה ולכן על פי סעיף 46 מדובר בהוצאה שהיא מוכרת. רואי החשבון של העסקים האלו מצרפים את הקבלה המקורית לדוח השנתי וכך חלק מסכום התרומה מנותב לקיזוז מס. בדרך זו גם העסק משלם פחות מס וגם העמותה נהנית מהאופציה של גיוס הון שכל כך חשוב עבורם.
מוסדות פילנתרופיים
אחת האופציות הטובות ביותר עבור גיוס הון הוא פנייה למוסדות פילנתרופיים. מדובר בקרנות שיש להן הון רב והן בוחנות בכל שנה את בקשות הסיוע של העמותות השונות על פי תחומי העיסוק והנתינה של כל אחת מהן. לאחר בדיקה מעמיקה מחליטים נציגי הקרן הפילנתרופית לאילו עמותות הם יתרמו השנה כספים. קו החשיבה של נציגי הקרנות השונות אינו זהה.
יש כאלו שיעדיפו לתרום בכל שנה כספים לאותן עמותות כמו לדוגמה עבור רכישת סלי מזון לנזקקים לאור המצב הכספי הקשה של משפחות רבות בישראל.
תקציב שנתי של הקרנות
לעומת זאת יש קרנות שמעדיפות בכל שנה להעניק מימון לעמותות אחרות כדי לפזר את הכספים שלהם ברבדים שונים של פעילויות, כמו פעולות חינוכיות ביישובים שונים בפריפריה, רכישת מכשור רפואי ספציפי לבתי חולים מסוימים הזקוקים לכך, לאור העובדה שהאוכלוסייה גדלה ולכן כמות המכשירים אינה מספיקה להענקת מלוא הטיפול הנדרש.
